<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן קע"ד</h1>
<h2>דף ט.</h2>
שאלת עוד סירכא היוצאת מאונא לאונא כסדרן שהיא נסרכת בשפת האונא ונסתפק אם היא בגב האונא או בחתוך, וכשנופחין הריאה הרבה נראית שהיא בחתוך וכשאין נופחין אותה כל כך לא היתה הסירכא נכנסת בפנים. מי נחוש ונאמר שהריאה בעודה בחייה לא היתה נפוחה כל כך ונדון אותה כמגב לגב או לא. תשובה רוב הבהמות כשרות ורובא דאוריתא, ואילו בא זאב ונטל בני מעיה אף על פי שהחזירן כשהן נקובין כשרה ומן הטעם הזה דבחזקת היתר היא עומדת לפי שרוב הבהמות כשרות, וכיון שכן כל שנסתפק אם היא נפוחה כל כך במעי הבהמה אם לאו ואפשר שהוא כן מן הספק העמידנו על חזקת היתר.
<h2>דף מו:</h2>
שאלת עוד סירכא היוצאת מאונא לאונא כסדרן שהיא נסרכת בשפת האונא ונסתפק אם היא בגב האונא או בחתוך, וכשנופחין הריאה הרבה נראית שהיא בחתוך וכשאין נופחין אותה כל כך לא היתה הסירכא נכנסת בפנים. מי נחוש ונאמר שהריאה בעודה בחייה לא היתה נפוחה כל כך ונדון אותה כמגב לגב או לא. תשובה רוב הבהמות כשרות ורובא דאוריתא, ואילו בא זאב ונטל בני מעיה אף על פי שהחזירן כשהן נקובין כשרה ומן הטעם הזה דבחזקת היתר היא עומדת לפי שרוב הבהמות כשרות, וכיון שכן כל שנסתפק אם היא נפוחה כל כך במעי הבהמה אם לאו ואפשר שהוא כן מן הספק העמידנו על חזקת היתר.
